<h1>שבלי הלקט סימן ס"ח</h1>
<h2>דף ק:</h2>
וצריך אדם להסדיר שולחנו מבעוד יום, דתניא [שבת קי"ט ע"ב] ר' יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם ערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נרו דלוק ושולחנו ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון לשבת אחרת כך, ומלאך רע אומר אמן בעל כורחו. ואם לא מצא כן, מלאך רע אומר יהי רצון לשבת אחרת כך, ומלאך טוב אומר אמן על כרחו. ואמר ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם שלחנו בערב שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית. ומה שנהגו לפרוש מפה על השולחן, כדתניא [פסחים ק' ע"ב] ושוין שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש, ואם הביא פורש מפה ומקדש. פי' כדי שיבוא השולחן לכבוד השבת. ויש מפרשין שעל כן פורשין מפה על השולחן בשעת קידוש שכיון שמותר לקדש על הפת וזה מקדש על היין, אם יהא הפת מגולה יהיה לו כעין פגימה, על כן פורש עליו מפה ומכסהו. ויש נותנין טעם לדבר, זיכר למן שהיה הטל חופה אותו מלמעלה ומלמטה, כדכתיב (שמות ט"ז, י"ד) ותעל שכבת הטל וג', וכת' (שם, שם י"ג) ובבקר היתה שכבת הטל וג'. וכן מפורש ביומא מהו מחוספס. טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בחפיסה.
